הצעה לעבודת גמר תואר שני עיצוב משולב

נושא                איך מעצבים שוויון?            Can We Design Equality?
או-                   איך מעצבים שוויון מגדרי?   Can We Design Gender  Equality?

הגדרות

ההצעה כרגע מבקשת להתמקד בשוויון מגדרי – או ליתר דיוק, אי השוויון המגדרי שאנו מצויים בו, מנקודת המבט של עיצוב. כיצד העיצוב כיום נוטל חלק ביצירת אי-שוויון? כיצד ניתן להשתמש בעיצוב כדי לקדם את האג'נדה הפמיניסטית, להעצים נשים ממגזרים שונים, ולתרום ליצירת שוויון בין המינים?

התלבטות  - אפשרות שניה

חדרים משלכן  /   Rooms of Your Own

על הפרק עומדת הצעה נוספת, מתקדמת יותר בשלב זה: הקמת "חדרים (וירטואליים) משלכן" – אתר שמטרתו להיות אתר עומק, הנותן בית, במה וקול לנשים יוצרות, פועלות וחושבות. בדיקה זריזה שעשיתי ברשת מראה שיש בהחלט מקום לאתר כזה ברשת הישראלית (בחו"ל המבחר גדול ואף איכותי יותר). ישנם אתרי קהילה לנשים אך הם סטריאוטיפיים למדי. אתר כזה לא צריך ולא כדאי שיהיה לו קיום וירטואלי בלבד, אלא יהיה קשור לעשייה (חברתית, יצירתית, פוליטית) – לפני ואחרי האתר (דיווח על פעילות וכן הנעה לפעילות), בית רציני שיש בו גם מימד של "כיף".

אני רוצה להשאיר את ההצעה הזו על על השולחן כרגע, כי היא נראית לי מאוד רלוונטית וחשובה, אך כרגע הלב שלי נוטה אחרי האפשרות הראשונה שהצגתי ואני רוצה לחקור אותה לעומק לפני שאחליט. בפרויקט זה העיצוב בעיניי הוא משני – משרת את המטרה שהיא חברתית/פוליטית. הפרויקט הראשון מציב את העיצוב כמוקד.

רקע ורלוונטיות

נראה שפמיניזם הפך למילה קצת פחות גסה בשבועות האחרונים, על רקע ההסלמה החמורה שמתרחשת בתחום אפליית הנשים. הביטוי "הדרת נשים" שהיה כמדומה נחלת הפמיניזם באקדמיה מככב עתה בכותרות העיתונים.

המאבק הפמיניסטי הוא למעשה מאבק זכויות אדם. זכויות של הרבה מאוד בנות אדם וחווה. נשים, שהן הרוב בעולם (51%) סובלות עדיין מאפליה, מהדרה, משקיפות ומטריוויאליזציה – בארץ ובכל מקום. לא מדובר בחוקים בודדים או בהתנהגות של מיעוט, או של סוטים. מדובר במערכת כוללת שעליה נשען המבנה החברתי שלנו – הפטריארכיה. זה בוודאי נכון בארץ כמו גם בכל העולם המערבי. אני מאמינה שכך הדבר, בדרכים שונות, בכל העולם – אך כאן הידע שלי נעצר (וגם כל יומרה להשפיע). זה לא רק במאה שערים ובבית שמש, זה גם בממשלה שלנו שמפילה חוקים שמטרתם לקדם נשים ולתמוך בהן (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4166195,00.html), בחינוך, במקומות העבודה, בספרות, טלויזיה, קולנוע ועיתונות. וזה גם עמוק מאוד בתוכנו, בכל אחד מאיתנו – גם בי.

כיוון שהשיטה הפטריארכית שיקעה את עצמה בכל רובד של המציאות, היא מכתיבה את דרך ההתמודדות עמה: לעומק ולרוחב, בתחומים שונים וברבדים שונים. חיפשתי אחרי מטאפורה שאינה קשורה למלחמה ומצאתי את עולם הצומח. צריך לעקור מן השורש (את עצי הבאובב?), ולנטוע במקומם עצים, דשא ופרחים מזן אחר, מיטיב לכל.

הנושא הזה הטריד אותי והעסיק אותי כל חיי כמעט. נחשפתי להשפעה של המצב הקיים בתחומים שונים, כמו בתרבות, במשפט ובפוליטיקה, בלשון. לאחרונה אני מתחילה להבין שגם העיצוב מעורב כאן, כמו למשל בפיקטוגרמות שאנחנו חשופים להן בשילוט הציבורי. הייתי רוצה לבדוק כיצד העיצוב משריש אי-שוויון – וחשוב מכך, האם וכיצד הוא יכול לחולל שוויון.

לגבי היישום של המחשבות והשאיפות שלי, המימוש שלהן בתוצרים בעולם – אני עדיין לא שם. שינוי בסדר גודל שהתנועה הפמיניסטית שואפת אליו, שאני שואפת אליו – לא יכול כמובן להתרחש ברגע אחד, בפעולה אחת, באמצעות אדם אחד או קבוצה אחת של אנשים. אבל אדם אחד, פעולה אחת או כמה – יכולים ליטול חלק בתהליך הארוך המורכב של יצירת שינוי. אני מניחה שהפעולה הזו מחכה לי איפשהו, באיזה סלע, מחכה להיחצב.

אלפי יציאות זהירות-ירוקות

גילוי נאות: אני מאוד חובבת ברושים. אבל השיר הזה של יהודה עמיחי מבטא עבורי היטב את הרעיון שניסיתי לנסח, של נטילת חלק (קטן) בתהליך מהפכני. אני קצת הופכת לעמיחי את המשמעות, אבל הוא מספיק גדול ויסלח לי.

לא כברוש. לא בבת אחת, לא כולי, אלא כדשא, באלפי יציאות זהירות-ירוקות, להיות מוסתר כהרבה ילדים במשחק ואחד מחפש. לא כגבר יחיד, כבן קיש, שמצאוהו רבים ועשו אותו למלך. אלא כגשם בהרבה מקומות מעננים רבים, להתחלחל, להיות שתוי פיות רבים להיות נשום. כאוויר בשנה ומפוזר כפריחה באביב.                           [שני בתים ראשונים מתוך לא כברוש / יהודה עמיחי]

קליגרפיה - שיר

Calligraphy Accompanied by the Mood of a Calm but Definitive Sauce

BY DICK ALLEN

Make your strokes thus: the horizontal:

as a cloud that slowly drifts across the horizon;

the vertical: as an ancient but strong vine stem;

the dot: a falling rock;

and learn to master the sheep leg, the tiger’s claw,

an apricot kernel, a dewdrop, the new moon,

the wave rising and falling. Do these

while holding your arm out above the paper

like the outstretched leg of a crane.

The strength of your hand

will give the stroke its bone.

But for real accomplishment, it would be well

if you would go to live solitary in a forest silence,

or beside a river flowing serenely.

It might also be useful

to look down a lonesome road,

and for the future

to stare into the gray static of a television screen,

or when lost in a video game

to accept you may never reach the final level,

where the dragon awaits, guarding the pot of gold,

and that you’ve left no footprints, not a single one,

despite all your adventures,

anyone following you could ever follow.

http://www.poetryfoundation.org/poetrymagazine/poem/243126

שופינג או ליקוט?

בפוסט קודם השתמשתי במטאפורת דייג כדי לתאר את החיפוש שלי ברשת - וזאב "האשים" אותי בשימוש בשפה גברית, שובניסטית.


לרגע חשבתי להחליף את הדימוי - אולי שופינג? או אפילו window shopping? ואולי נחזור לימי קדם, לימי המלקטות?... אבל מהר מאוד זה עבר לי.


אני לא מבקשת למצוא "שפה נשית", ולא רוצה אפילו לדבר על שפה גברית לעומת שפה נשית. יש שפה (יותר נכון, שפות) גברית-סקסיסטית. מה שמאפיין אותה, מה שמפריע בה, אינו "גבריות" אלא סקסיזם. כנגדה ארצה להעמיד שפה שוויונית. לא נשית - נשיות זו פיקציה, בדיוק כמו גבריות - קונסטרוקציה חברתית שמטרתה לשמר ולטפח מצב חברתי שבו האחד שולט בשניה.


ואם נחזור למטאפורת הדייג - האם זו מטאפורה "גברית" בעיניכם? אני לא בטוחה. 

Energy is Eternal Delight

The voice of the Devil

All Bibles or sacred codes have been the causes of the following Errors.

1. That Man has two real existing principles Viz: a Body & a Soul.
2. That Energy, call'd Evil, is alone from the Body, & that Reason, call'd Good, is alone from the Soul.
3. That God will torment Man in Eternity for following his Energies.

But the following Contraries to these are True

1. Man has no Body distinct from his Soul for that call'd Body is a portion of Soul discern'd by the five Senses, the chief inlets of Soul in this age
2. Energy is the only life and is from the Body and Reason is the bound or outward circumference of Energy.
3 Energy is Eternal Delight

William Blake, The Marriage of Heaven & Hell

William Blake, The Marriage of Heaven & Hell

ויליאם בלייק (1757-1827), משורר וצייר אנגלי, כתב ואייר  את "נישואי גן העדן והשאול" בין השנים 1790-93 (התקופה הרומנטית, שהוא אחד מגיבוריה). 
הספר הוא למעשה אסופה של טקסטים, בפרוזה ושירה, במבנה ששאול מהטקסטים הנבואיים במקרא. בחזון של בלייק מוצגת תפישת עולם לא מקוטבת, מאוחדת, שבה העולם הגשמי והתשוקה הגופנית נוטלים חלק שווה בסדר  ההאלוהי - ומכאן, נישואי גן עדן עם השאול.


הספר מתאר את ביקורו של המשורר בגיהנום - תימה ספרותית הלקוחה מהתופת של דנטה בקומדיה האלוהית ומגן העדן האבוד של מילטון. בניגוד למילטון ודנטה, אצל בלייק הגיהנום אינו מקום של ענישה אלא מקור לאנרגיה ייצרית ויצירתית, הניצב כנגד גן העדן הדוקטרינרי.


זה ספר שאני חוזרת וקוראת בו. האנרגיה היצירתית, התעוזה והתשוקה שלו עוצרי נשימה. אני ממליצה במיוחד על פתגמי הגיהנום - Proverbs of hell. כשהייתי ילדה שנאתי פתגמים, עם הצדקנות וההחלטיות שלהם, אבל בלייק ממציא פתגמים מזן אחר, או לוקח פתגמים קיימים והופך אותם על ראשם. למעשה, אני בטוחה שאת חלקם אתם כבר מכירים, הם הפכו כבר לחלק מנכסי התרבות.

טקסט מלא כאן

מידע מויקיפדיה כאן

מי שממש חייב בעברית - כאן 

[התרגום מאוד נמלץ ומיושן לדעתי]

לדוג ברשת

לקחתי את החכה, והלכתי בהמלצת זאב לבדוק מה קורה ברשת בתחום האתרים הפמיניסטיים: האם יש אתרים שמצליחים לחבר בין נשים, יצירה של נשים, ליצור העצמה? התחלתי  בארץ. לאחר מסע דיג קטן חזרתי עם כמה דגיגים לא מאוד אטרקטיביים ולא כל כך טעימים, ושלחתי את החכה לחו"ל. רשמי מסע מחו"ל - בפוסטים הבאים.


הנה קליפ נהדר של אתר עם שם מעולה - Pink Stinks. כפי שאפשר לראות בהמשך, הוא מסכם מאוד יפה את הרושם שלי מהאתרים הישראליים. 

there's more than one way to be a girl from PinkstinksUK on Vimeo.

רשמים ראשונים מהדיג

האתרים הישראלים שראיתי, אלו לא אתרים שאני מרגישה בהם בבית, לא מבחינת המראה והארגון הפנימי, ולא מבחינת התכנים.

נש"ר – נשים ברשת (www.wol.co.il)

אתר בגוונים וורודים, עיצוב מיושן ומאוד לא קריא. יש מודעות פמיניסטית אך רמת הכתיבה נמוכה מאוד (קצב "אינו יכול לכבוש את יצרו", בכתבה גדושת סימני קריאה ושאלה ברצף (!!). ועוד דבר מחשיד, ברשימת הנושאים אפשר למצוא כותרות מסקרנות כמו "קדימה גליה" (לא, הם לא מנסים לעודד אותי) ו"המועדון של גליה" – מאור, אלא מי. לא מכאן תבוא הגאולה.

האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המיגדר

http://www.gendersite.org.il/

אתר רציני דווקא ואפילו נראה לא רע, לא בטעם רע ולא בורוד (!). אך העדכון האחרון הוא מיולי 2011. לא פעיל במיוחד. מאוד אינפורמטיבי על הפעילות האקדמית.

מתוך ריאיון עם אלי פבריקנט (28), בוגר לימודי מגדר ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. בשנה האחרונה מלמד פבריקנט "מגדר ופמיניזם" בתיכונים בארץ, כחלק מפרוייקט נ.מ.ש (נערות ונערים מובילים שינוי) – פרוייקט אותו יזמה שדולת הנשים בישראל בשיתוף עם משרד החינוך. 

"בגלל שגבריות ופמיניזם זה דבר כל כך מורכב, תמיד מעדיפים להשאיר את זה בצד. אני חושב שאם כבר מדברים על שינוי, בעיני זה מגוחך לדבר על שינוי ומאבק פמיניסטי שאין בו התייחסות שוות ערך לגברים. אני מרגיש שאין את זה לא בקרב חוקרות מגדר ולא בקרב נשים פמיניסטיות. יש לי רצון מאוד גדול להכניס את זה לשיח, אני חושב שזה מאוד רלוונטי. אני לא חושב שאפשר להיות גבר פמיניסט, אני חושב שאפשר להיות גבר שסובל מפטריארכיה. אני כן חושב שזה נכון שנשים יובילו את המאבק הפמיניסטי, אני לא רוצה להשתלט על המאבק, אני רוצה להיות בשוליים, אני רוצה להיות לצידן של נשים במאבק, אך לטובת המאבק הפמיניסטי צריך לחשוב איך לאפשר קצת יותר כניסה של נושאים ושל גברים לשיח."

אתר נשים.ביז

פורטל עסקים

http://nashim.biz/article/view_article.aspx?article_id=852

עבודת מ.א. של אפרת גזית "אתרי נשים באינטרנט כמרחב מעצים - הרשת הישראלית"

רשת האינטרנט מאפשרת את שאפשרו הקבוצות להעלאת המודעות בשנות ה-70 בשיאה של המהפכה הפמיניסטית, התארגנות לשם  העלאת התודעה, שבמרכזה עמדו הדיאלוג והתקשורת בין המשתתפות. ה"אחיוּת" (sisterhood) שנוצרה ממפגשים אלה, היא כוח, הוטבעה הסיסמה לראשונה בשנות ה-70. אחיוּת זו יכלה לאפשר לנשים להכיר ולדבר את מצבן המדוכא בשנים אלה, שנים של גאות המהפכה הפמיניסטית (הוקס, 2000).

האם ניתן ליצור אחיוּת גם דרך האינטרנט? הרשת בהיותה זירה ציבורית, מהווה מקום עם פוטנציאל לשינוי, פרטי וחברתי. בהתבסס על קמפיין אינטרנטי שנוסה בקנדה ונחקר ע"י סאטון ופולוק (Sutton & Pollock, 2000) נוכחו החוקרות כי נשים יצרו קבוצות, כולל בתוך המרחב הווירטואלי של האינטרנט, מרחב  שיצר אפשרות ללמידה משותפת, ליצירת קשרים, להכרה בדרכים המיוחדות של נשים לתקשר אחת עם רעותה. דרך כך התפתחה רשת נשית ידידותית, מקום בטוח שעודד נשים להשתתפות.

האינטרנט שימש כחדר ישיבות שבו נדונו נושאים שונים ובו פותחו אסטרטגיות. השימוש המוגבר באינטרנט העלה את האפקטיביות של יחידים וקבוצות להתארגן ולתפקד, תוך בחינה מחדש של יחסים ועבודה משותפת (שם).

פריצת הגבולות שנוצרת בעזרת הרשת האינטרנטית מאפשרת לנשים ליצור קשר עם נשים אחרות, באמצעות מסגרות שונות: מובנות, פוליטיות ואישיות, אם באופן אישי אינטימי ואם קבוצתי וכך משתנה אופן הסדרת העולם והבנתו (2004,Morahan-Martin;לובין, 2002).

http://bananot.co.il/

עוד אתר ורוד. עם הרבה סלסולים ונגיעות של ירוק, לאיזון. הדגש הוא על יחסים. (המודעה המככבת בכל האתרים שביקרתי בהם הערב היא של JDate ושות'. הרשת שייכת לרווקות?

http://www.haderech.co.il/index.html

הנה אתר שמכוון גם לאמהות.  הכותרת "הדרך למעלה להעצמה אישית" די מבטיחה אם כי מחשידה בניו-אייג'יות. ולא בכדי. אתר של אישה אחת למעשה.

מסקנה ראשונית (בוורוד, אלא מה)

נראה שהרשת הישראלית בשלה לאתר פמיניסטי חדש. ואיפה אני בכל זה? את זה אני עוד לא יודעת.

פרויקט גמר - תהליך

#5  

פני הנוער לאן?

לאחר דיון בכיתה בכל מיני אספקטים של לוגו שאולי אינו לוגו, ועל התכנים שהוא/שאני רוצה להעביר, ולאחר איפכא מסתברא עם אלכס ועופר - כל הקולות מובילים למקום אחד: לשים את הלוגו, הסמל, בצד ולהתמקד קודם כל בתוכן. ויש סיכוי שלבסוף לא אגיע אליו כלל, ואלך לכיוון אחר. אבל קודם כל תוכן, לחשוב איפה אני רוצה לטפל. ואם כבר הלכנו אחורה – או אם תרצו עמוק יותר – מן הצורה אל התוכן, מן האיך אל המה, אני רוצה בשלב הזה להמשיך ולהתפזר כדי שאולי בסוף האיסוף יהיה משמעותי יותר.

"פמיניזם", the F-word, הוא מילה מאוד גדולה. המחשבה שלי לא מצומצמת כשאני חושבת על המילה הזו, אלא מתפזרת במיליון כיוונים. אבל לא רק המחשבה. כי יותר מכל, פמיניזם קשור אצלי לרגש. בדיון על העבודה שלי דובר על הרגש - כמה שאני לוקחת את זה אישי. אז החלטתי לקחת רגע פניה הצידה ולהיות מאוד רגשית, להשתדל להיות לא ביקורתית בכתיבה שלי, לפני שאני ממשיכה הלאה.

אלכס ביקש ממני לפרק את המילה פמיניזם למילים. לא להסביר מה זה, אלא רק להגיד מילים. התרגיל היה מורכב כיוון שהתבקשתי להביא מילים חיוביות בלבד. בעצם, לאן הפמיניזם בעיניי שואף להגיע. אני אוהבת מילים, את ההד והצלילים והאסוציאציות שלהן. המילים שבחרתי בתרגיל הפתיעו אותי. פתאום לא חשבתי על הטרדה מינית, אפליה, מידור, מיתוס הנשיות, מיתוס היופי וכל המילים הרעות. איזה אנרגיות טובות מביאות מילים כמו שוויון, ביטחון, דרכי שלום, הערכה עצמית, הערכה הדדית, כבוד, אוטונומיה, עצמיות.

לפני כן, חשבתי על עניין הכעס (שקשור כמובן לכל המילים הרעות) וביקשתי לפרק גם אותו. כעס הוא שלב הכרחי להתקדמות – הוא התוצר ההגיוני של ההכרה ש"משהו פה לא בסדר", והשלב הבא הוא, "עכשיו מה עושים עם זה?" ועם זאת, לא טוב להישאר בכעס. הוא תוקע, ויכול להיות למכשול.

תחשבו על השחורים בארה”ב. תחשבו על הזעם העצום שעדיין יש שם. כשאני קוראת על תקופת העבדות ועל התקופות שאחרי, עם הסגרגציה, אני מרגישה את הכעס הזה גם אצלי. למרות שכביכול יש שוויון בארה”ב. השיירים וההד של של העבדות עוד נותרו, הזיכרון הקולקטיבי עוד צרוב בנשמות.

בעיניי, זה אותו רגש. הרגש הזה יכול להרתיע, אבל הוא מאוד אמיתי. הכאב הזה, הזעם הזה - הוא בשורש כל הפעילות הפמיניסטית, והוא נמצא בדרך זו או אחרת בכל הספרות הפמיניסטית שקראתי. אי אפשר אחרת. אי צדק הוא אגרוף בבטן, ואסור להתעלם ממנו.

אני מצרפת מצגת, או משהו  כזה, בניסיון לבטא את הדברים האלה.

-- -- -- -- --

איפכא מסתברא עם אלכס ועופר

אלכס:

את מדברת הרבה על פמיניזם. משתפת אותנו בהגדרת הפמיניזם ויש התייחסות נרחבת בנוגע להתפתחות התנועה הפמיניסטית בעולם ... אבל בכל הסיפור היה חסר לי דבר מאוד מרכזי ומהותי. מה את רוצה להגיד? מה זה פמיניזם בעיניך ?

אני יכול להציע לא להסתכל על מה שקיים היום, אלא ליצור משהו חדש משלך בנושא. למצוא הקשר חדש וחיובי שמביא את המושג פמינזם למקום חדש.

אני מציע לעשות חקירה קטנה עם עצמך... ולפרק את המושג פמיניזם למושגים יותר פשוטים ולשאול את עצמך שאלה: מה זה פמיניזם בעיניך?

התחלנו קצת לעשות את הפירוק במהלך הדיון בינינו ואני מביא כאן את הסיכום של מה שעלה

אז פמיניזם בשבילך הוא:

 שוויון, בטחון, דרכי שלום, הערכה עצמית והדדית, כבוד, אוטונומיה, עצמיות, מעמד (ומילה נוספת שביקשת לשים בסוגריים היא "סובלנו")

התחלנו לפרק את המילים

ביטחון – ובעינייך יש משהו אחר בחברה של היום : הרבה נשים עוברות הטרדה מינית, בקרב אותם נשים יש תחושה של קורבנות ואף מנטליות של קורבן ויש ציפיה מנשים להתלבש בצורה מסויימת וזה מייצר המון רגשות שליליי.

אוטונומיה – בטחון מהכיוון השני. ז"א האם הגוף שלך הוא הרכוש שלך? האם החיים שלך – יכולת הבחירה שלך היא שלך או בידי אנשים אחרים. דיברנו על כך שהזכות של האדם לגופו והזכות להחליט על הפלות – זה משהו שכיום גם מבחינה חוקתית לא מוסדר בארץ ובאופן כללי לנשים עד היום יש פחות זכות בחירה על עצמן והחלטות חייהן שהרבה פעמים נתונות בידי המשפחות שלהן והן לא שלהן (זה קיים היום עדיין בהרבה עדות ובמסגרת החברה הדתית) . אצל הערבים למשל כל הנושא של כבוד המשפחה או אצל הגרוזינים יש הכתבה של דרך חיים מסויימת עבור אישה.

הפלות – הזכות של אישה להחליט אם שומרת על התינוק. היום כאמור הזכות נמצאת בידי מדינה. הדת אוסרת הפלות

עופר: בהמשך הטקסט - בצבע אדום

#4  

פגישת ייעוץ – פדי

>         למה לדבר על מיתוג?

>         למה המילה / מושג פמיניזם מעלה אנטגוניזם? מאיפה זה בא? מהפמיניסטיות עצמן או מהחברה?

>         למתג פמיניזם = לבדל. למה לבדל?

>         אם נדבר על שוויון ולא רק על נשים, אם נשנה את הדגש ואת השיח זה יכול לנטרל את האנטגוניזם. שוויון זו מילה שאנשים יכולים להתחבר אליה יותר בקלות.

>         איך אפשר לייצר שוויון באמצעות עיצוב?

>         לבדוק: היכן יש אפליה מובהקת בין נשים וגברים. איך ניתן להתערב בעיצוב כדי לשנות

>         להתחיל מלמטה – החינוך – ילדי הגן.

>         מקומות שבהם ניתן לאתר אפליה: גן ילדים >> לייצר סביבה יותר הומוגנית ושיוויונית; ההפרדה הכל כך מקובלת לשירותי גברים/נשים – מייצר סקטוריאליות מלכתחילה

>         לבדוק איפה יש בידול, סקטוריזציה

>         הטיפול בנושא צריך להיות הוליסטי (שירותים, סידורי ישיבה, ספרי לימוד...)

>         צריך להצטמצם / להתמקד באספקט מסוים בתוך הפמיניזם

>         לחקור התייחסות לסמל, ללוגו, בתנועות חברתיות שונות

>          

מחשבות – בהמשך לשיחה עם פדי

פדי, וגם דפנה ודובי, התייחסו לגודל הנושא. פמיניזם זה נושא רחב כל כך שמתייחס כמעט לכל תחום בחיים שלנו. חשבתי שבבחירת הנושא הצלחתי להצטמצם, כי בחרתי לעסוק "רק" בסמל. אולי יש מאבקים חשובים יותר. ואולי גם זה מספיק חשוב ומעניין. כל השבוע אני שוברת את הראש איך ולאן להצטמצם. עכשיו אני חושבת שאולי, כמו שדובר בכיתה, יש טעם להתרחב לפני הצמצום. זרקתי על דף נושאים שונים, כולם קשורים, איכשהו, לאפליה וסקסיזם – חשובים וחמורים יותר ופחות. בעמוד הבא סידרתי אותם בקבוצות, כי אחרת זה המון רעש.מצאתי את עצמי מכינה עוד ועוד מעגלים, מוצאת נקודות חפיפה, ויודעת שיש עוד המון דברים שלא נכנסו לדיאגרמה.

האם לעקוף את האנטגוניזם שמעורר הפמיניזם ולדבר על שוויון, בלי להדגיש נשים? שוויון הוא מה שארצה להדגיש בעבודה שלי, שינוי חברתי כולל שהוא לטובת כל החברה. אבל לטאטא ככה את הפמיניזם, על מאבקיו והישגיו, מתחת לשטיח, ופשוט להתעלם ממנו כי הוא לא נוח? אני לא מרגישה שזה נכון בשבילי. אולי בכל זאת ניתן למצוא דרך לשנות דעת קהל – ודרך זה לקדם ערכים של שוויון.

אני לא חושב שאת צריכה לטאטא את זה מתחת לשטיח....אל תיזנחי את הרעיון היסודי רק תגדירי לעצמך מה את מחפשת? כיוון שפמיניזם זה "ענק" כנושא לחקר...כמו כן מה העיצוב כאן? אם ירדת מרעיון הסמל...

# 3    

סיעור מוחות – דפנה קראוס, דובי רונן

דפנה          

>         יש לתאר מה קורה בשיחה כאשר המילה "פמיניזם" נזרקת לאוויר: התגובות השליליות וחוסר הידע

>         להגדיר מה זה פמיניזם

>         להביא נתונים פוליטיים מהחברה על מעמד הנשים, כאן ועכשיו (זו לא בעיה שהייתה פעם והיום אין כל בעיה)

>         לקחת השראה ורעיונות מתוך העולם של הפנג שואי: 5 האלמנטים ליצירת איזון והרמוניה (אש, מים, אדמה, עץ, מתכת), לכל אלמנט יש מאפיינים ויזואלים של צבע, צורה וחומר.

דובי

>         איך מגיעים להסכמה למיתוג בתוך התנועה הפמיניסטית?

>         יש קושי בנושא בגלל שמשתמשים בשיטה מסחרית למשהו אחר לגמרי. "צריך להכניס שד גדול ואמורפי לתוך בקבוק". מכאן התפתחה שיחה שבה הסברתי שהמטרה אינה לגדור, להגדיר את הפמיניזם, להכניס אותו לתוך בקבוק ולהדביק תווית - אלא ליצור סמל שמהווה דגל שיכול לסחוף אנשים, לעורר הזדהות – אפילו בקרב אלה שאינם מזהים עצמם כרגע כפמיניסטים.

>         לכן זהו אתגר מאוד גדול. הסמל חייב להיות מאוד מוצלח כדי לעשות זאת. דוגמה לסמל כזה הוא דגל הגאווה - צריך להיות טוב לפחות כמוהו..

>         עולם המושגים של הסמל צריך להיות מאוד רחוק מפיגורטיבי, כדי להכיל

>         מעניין יהיה להשוות מה עושות תנועות חברתיות אחרות, וגם מה עושות תנועות עם אג'נדה הפוכה

איפה אני עכשיו?

>         לחשוב על "עיצוב מלמטה" –  האם ניתן ליצור סמל שיצטרף לתנועה כחבר מן המניין, וייצור סחף? בדומה לסמל ב' זה בית של המחאה החברתית הקיץ. מתי זה עובד? האם זה יכול לפתור – או לעקוף – את בעיית ההסכמה למיתוג?

>         כפי שויקטור אמר לך גם אני בדעה שאת הולכת ל"סמל"...זאת לא המהות של העבודה שלך...סמל זה שולי בהקשר של כל הנושאים כבדי המשקל המועלים כאן...

>         לדעתי עלייך להצטמצם ולבדוק מספר מעגלים כפי שהעלת כאן בצורה ספונטאנית.

>         תבדקי את השינוי אולי דרך העיצוב במאה ה-20 ובמאה ה-21- התמקדי יותר ב"עיצוב המגדרי" אם ניתן בכלל לנסח זאת כך....

>         כיצד העיצוב משפיע עלינו ביום יום בנושא מגדר...נשים מול גברים..מהו "עיצוב נשי" מהו "עיצוב גברי"? האם קיים שוני? האם המאה ה-21 הולכת לקראת הקצנה או טשטוש הזהויות המגדריות?

>         כשאני מציגה את הנושא, או כל נושא פמיניסטי אחר, אני מרגישה מתנצלת או "עושה דווקא". הנושא הזה טעון באופן קיצוני, ולכל אחד יש משהו שלילי להגיד – על חזיות שעולות באש ותוקפנות, למשל. אפילו בקבוצה הקטנה שלנו, הדינמיקה בתחילת הדיון שיקפה בבירור את הדומיננטיות של השיח האנטי-פמיניסטי; אך כשהדיון העמיק ראינו שהעמדות הבסיסיות שלנו אינן כל כך שונות. אלא שהסטראוטיפים השליליים מיסכו את הדעות הליברליות יותר. לכן חשוב כהקדמה למחקר לתאר מפגשים כאלה, הממחישים את הצורך בשינוי מהותי בקונספציה הציבורית אודות פמיניזם.

>         תבדקי זאת בקבוצות עיצוב שונות המתייחסות להקצנת המגדרים בעיצוב.

>         זה יכול להוביל אותך לדרך מעניינת יותר .

>         דיברנו על התיאוריה והמחקר, אך גם על התוצר הסופי – ניסיון למתג. כרגע אני לא יכולה לדמיין את זה. אני מאמינה שהחקר העיוני יתחיל לתת לי כיוונים, השראה, רעיונות. כאן אולי אפשר גם להיעזר בפנג שואי, שעבורי הוא טריטוריה לא מוכרת ודווקא משום כך יכולה אולי להוביל אותי למקומות חדשים. חמישה אלמנטים שהם טבעיים ועם זאת בעלי משמעות רוחנית, שכל אחד מהם מיוצג בשלושה אופנים – צבע, צורה וחומר, יכולים להניב אינסוף צירופים וכבר עובדה זו יכולה לקרב אותי למתן ביטוי לרבגוניות של התנועה ולרבגוניות האנושית.

>         למה חשוב לך נושא המיתוגיות? למה בכלל צריך לוגו? מה המשמעות של לוגו? מהו "לוגו גברי" מול "נשי" אם בכלל קיים דבר כזה? תבדקי את יחסי החברה ללוגו כמחולל השפעה וזהות למותג...אצל נשים לעומת גברים.מהם צבעים נשיים מול גבריים בלבוש, בצעצועים, בעיצוב מוצרים, בעיצוב פנים וכ"ו...וכיצד זה משפיע על התפתחות מגדרית.

>         מה על מעצבות נשים מול מעצבים גברים האם קיים שוני בתחומי העיצוב השונים? האם מורגשת התייחסות שונה של החברה למעצבת אישה או מעצב גבר? באדריכלות למשל,

>         מה בין "מבנה גברי" מול "נשי"...

#2

למתג פמיניזם – שאלות מחקר / גליה ששון

יש לי תחושה שאת מנסה לחקור לעומק עם חשיבות רבה מידי,את הסמל-לוגו של תנועת הפמיניזם כשזה בעצם נושא די שולי, כיוון שאת נוגעת בכל כך הרבה אספקטים הרבה יותר מאתגרים מהלוגו...

למה שלא תחקרי אותם כשלכל תחום תתייחסי גם עפ"י ההשלכות העיצוביות שלו...וכך תוכלי להגיע למסקנות.הלוגו של התנועה הפמיניסטית אינו המהות של התנועה...יש המון אספקטים כבדי משקל שאת צריכה לשאול, כפי שציינת במעגלים שזרקת על הדף...נקודת היציאה שלך למחקר אינה נכונה לדעתי מלכתחילה.ומעניין לחקור את ההקשרים של כל מעגל עם עיצוב תואם, ואולי להציע חלופות עיצוביות, שיתמכו בשוויון המינים שאליו את שואפת.

1.  רציונל: האם צריך לוגו ומיתוג כולל לתנועה הפמיניסטית? ואם כן אזה מה זה יתן לך..להציע להם לוגו חדש? ואם אכן, מה הלאה? מה על הנחיצות בכלל של תנועה כזאת היום? אולי מעצם ההכלאה של תנועה כזאת נוצרת בעיה מגדרית בהתייחסות חברתית? לדעתי את צריכה לבדוק את הנחיצות של התנועה והרלוונטיות שלה כיום...מה הישגיה? אולי היא רק גורמת להקצנת האפליה בין נשים לגברים, כך שמטרותיה משיגות תוצאות הפוכות...

א.       תנועה שהיא בעצם תנועות רבות – כיצד ניתן לייצג הכל? האם נחוץ לייצג הכל? או אולי עדיפה שיטה שמדגישה את הריבוי, הפרגמנטציה, האנטי-היררכיה?

ב.        מה המשמעות של שימוש בכלים שיווקיים, שבאים מהעולם המסחרי/קפיטליסטי, לייצוג תנועה שלפחות בחלקה יוצאת נגד התפיסה הקפיטליסטית?

ג.        האם ניתן ללמוד מן הדוגמה של משטרי הרודנות של המאה העשרים, אשר השתמשו ביעילות בטכניקות של מיתוג (Iron Fists: Branding the Totalitarian State, Steve Heller) 

2.  כיצד התייחסו לנושא המיתוג זרמים שונים בפמיניזם במהלך ההיסטוריה של התנועה? כיצד מתייחסות קבוצות שונות כיום לשאלה? איזו חשיבות העניקו בעבר וכיום לייצוג חזותי באמצעות לוגו?

3.  כיצד ממתגות את עצמן תנועות אחרות לשחרור חברתי? האם מושג המיתוג קיים בתנועות אלו?

4.  היסטוריה של סמלים פמיניסטיים:

א.       אילו סמלים/לוגואים שימשו את התנועה בעבר, ומה נמצא בשימוש היום?

ב.        האם ישנה פעילות מיתוג כיום? כיצד הסמלים מבטאים את האידיאולוגיה?

ג.        מהי השפעת התקופה על הבחירה בסמל?

5.  כיצד ניתן לגבור על נוכחותם המאסיבית של סמלים שליליים של הפמיניזם – נשקה של השיטה הפטריארכלית נגד האיום על עצם קיומה. האם יש להתעלם מהם, להתווכח עימם או אולי ניתן לנצל אותם כך שישרתו את המטרה ההפוכה (לדוגמה, חולצות This is what a Feminist Looks Like)

#1

מיתוג פמיניסטי 

בחודש מארס השנה התקיים בלונדון כנס שעניינו מיתוג (מחדש) של התנועה הפמיניסטית. התנועה הפמיניסטית אינה אחת. היא קיימת יותר ממאה חמישים שנה, והיו בה ועדיין קיימים בה זרמים שונים עם דגשים ואידיאולוגיות שונות. זרמים אלו אימצו סמלים שונים; הידוע מביניהם הוא סמל ונוס עם האגרוף.

התנועה – או ליתר דיוק – האידאולוגיה הפמיניסטית סובלת מיחסי ציבור גרועים, מאז ומתמיד. השיח המנוגד לפמיניזם, הפטריארכלי המסורתי– הוא עדיין בעל הקול הדומיננטי יותר בחברה שלנו. אנשים רבים חוששים וחוששות להיות מזוהים עם האידיאולוגיה הפמיניסטית. כך קרה שהסמלים השליליים – תוצר של השיח הפטריארכלי – הם המזוהים יותר מכל עם הפמיניזם: שריפת חזיות, שערות ברגליים, שנאת גברים ואגרסיביות.

בכנס נשמעו קולות שהתנגדו למיתוג כולל ולמהלכים שיווקיים. ראשית, טענו, ריבוי התנועות הוא חלק מאופייה הדמוקרטי ואנטי-היררכי של התנועה – מיתוג אחיד יפגע בזאת. שנית, ישנה רתיעה משימוש בטכניקה קפיטליסטית בעיקרה לצורכי אידיאולוגיה שהיא, בחלקה הגדול לפחות, אנטיקפיטליסטית. והיו שחשו כי יש משהו בזוי בשיווק הפמיניזם "במארז מתנה עם ליפגלוס" – חשש מפופולריזציה.

התנועה הפמיניסטית חוללה שינוי עצום מאז תחילת דרכה במאה ה-19. עם זאת, ההתנגדות העזה ששוררת בחברה היא בעוכרנו. ישנם רבות ורבים שיכולים להזדהות עם הפמיניזם לו רק ידעו מהו – לו ניתן היה לגבור על השיח השלילי ולהפוך את הפמיניזם למשהו מוכר, מובן וידוע.

העשייה הפמיניסטית באקדמיה חשובה מאוד, אך אין בה די. ממגדל השן לא יוצאת הבשורה. כדי לחולל שינוי חברתי אמיתי יש להגיע לכלל הציבור – ושיווק הוא דרך מצוינת לעשות זאת.

אני מבקשת להרים את הכפפה הזו: לבדוק את הסיבות נגד ובעד, לחקור מה היה כאן קודם, ולחשוב מה אני מציעה שיהיה בעתיד.

כמה מילים על סמל ונוס והאגרוף:

הסמל הדומיננטי ביותר הוא סמל ונוס עם האגרוף. סמל ונוס – סמל עתיק שציין את כוכב ונוס, ומסמל נשים באופן כללי. הפמיניזם שואף לשנות את החברה – ליצור מערכת חדשה עבור נשים וגברים כאחד. הטענה היא שהשיטה הפטריארכלית מזיקה גם לגברים – "הכיבוש משחית". סמל שמזוהה רק עם נשים אינו משרת את החזון הזה. אך הבעייתיות של הסמל, בעיניי, טמונה יותר באגרוף מאשר בוונוס.

האגרוף המורם הוא סמל אוניברסלי של סולידריות. הוא משמש גם לציין אחדות, עוצמה והתנגדות. השימוש באגרוף המורם מתוארך לאשור הקדומה, שם סימל מחאה כנגד אלימות. במאה העשרים שימש תנועות חברתיות מהפכניות, הנאבקות בדיכוי. אך לכל הדברים היפים האלה יש גם צד אפל. אנחנו מכירים את הסמל הזה באופן אינטימי, מהלוגו של תנועת כ"ך. הוא ידוע גם כ-White Power Fist או Aryan Fist. האגרוף במקרה זה נלקח מתנועת ה-Black Power והמאבק נגד גזענות. והפך למשהו אחר לגמרי.

האגרוף אמנם מסמל התרסה, מחאה, עמידה כנגד אי-צדק – אך הוא משדר אלימות וכך אומץ בחום ע"י תנועות שהצדק החברתי והשוויון אינם נר לרגליהם.

לוגו פמיניסטי, בעיניי, צריך להיות סמל שיכול לאחד ולעורר הזדהות. עליו להיות בראש ובראשונה שוויוני ולא אלים, להביע שיתוף ולא מאבק בין קבוצות שונות בחברה.